גז"ד למורשע בתקיפת בת זוג ובהתעללות בבנותיו הקטינות , תקיפת קטין , איומים והיזק בזדון

            פתח דבר:

1.                  הנאשם שלפנינו, הורשע ביום 21.4.13, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של תקיפת בת זוג, במקרים רבים, עבירה לפי סעיפים 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"); התעללות בקטין, עבירה לפי סעיף 368ג סיפא לחוק; תקיפת קטין, עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(2) לחוק; איומים, במקרים רבים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק, והיזק בזדון, עבירה לפי 452 לחוק.

2.                  במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע בעבירות המיוחסות לו. כמו-כן הוסכם על הצדדים כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, ובנוסף יוכן תסקיר לנפגעות העבירה (הקטינות, ראו החלטה משלימה מיום 19.5.13).

עובדות כתב האישום המתוקן:

3.                  הנאשם הנו בעלה של א' (להלן: " המתלוננת") מזה כשמונה שנים ומתגורר עמה בביתם המשותף (להלן: " הבית"). לנאשם ולמתלוננת שתי בנות: א', קטינה ילידת 2005, ו-ג', קטינה ילידת 2008 (להלן: " א'" ו-" ג'"בהתאמה, ושתיהן יחד: " הקטינות"). במהלך שנות נישואיהם נהג הנאשם להכות את המתלוננת בהזדמנויות רבות, למשוך בשערותיה, לזרוק לעברה חפצים, לצעוק עליה, לירוק עליה ולקללה. כן נהג הנאשם לבזות את המתלוננת, לפגוע בכבודה ולנהוג בה באופן שתלטני. הנאשם השליט בבית אווירה של פחד וטרור ונהג לגרום לנזק לרכוש בבית, לשבור כלים, להשליך חפצים, לגרום במכוון לאי סדר ולדרוש מן המתלוננת לסדר. הנאשם נהג לאיים עליה לבל תתלונן נגדו במשטרה ואיים שאם יכנס לבית הסוהר אז מי מבני משפחתו ירצח את אחיה. חלק מן המקרים נעשו בנוכחותן של הקטינות. במספר הזדמנויות, כאשר המתלוננת לא יכלה לשאת עוד את התנהגותו האלימה של הנאשם, היא עזבה אל בית הוריה אולם בני משפחתה שכנעו אותה לחזור ולחיות עם הנאשם.

4.                  בשנת 2005, במהלך לימודי המתלוננת לתואר ראשון, היא נטלה חלק בפרויקט "פרח" במסגרתו לימדה בכפר אחר. הנאשם צעק על המתלוננת ומנע ממנה לצאת ללמד. המתלוננת, אשר פחדה מהנאשם, הודיעה כי לא תגיע ללמד. מספר דקות לאחר מכן שינה הנאשם את דעתו והורה למתלוננת לצאת ללמד. במהלך ויכוח בין השניים צעק הנאשם על המתלוננת ובעט בגבה. בפחדה, עשתה המתלוננת כדברי הנאשם.

5.                  באחד המקרים, במהלך חודש הרמדאן, התלוותה המתלוננת אל הנאשם לארוחה בבית הוריו. במהלך הארוחה התעורר ויכוח בין השניים במהלכו כינה הנאשם את המתלוננת "חזירה". המתלוננת עזבה את המקום וחזרה אל הבית. הנאשם הלך בעקבות המתלוננת ואמר לה לחזור אל בית הוריו. המתלוננת סירבה ובתגובה הוציא הנאשם מהמקרר אבטיח והשליכו על רצפת המטבח.

6.                  באחד המקרים, סייעה המתלוננת להורי הנאשם במסיק זיתים. בשעות הצהריים יצאה להפסקה והגיעה אל הבית על מנת להכין לנאשם אוכל. המתלוננת הגישה לנאשם את הארוחה והוא ביקש שתשב לאכול עמו. המתלוננת השיבה כי אינה יכולה כיוון שאביו ממתין לה בחוץ. הנאשם צעק לאביו שימתין למתלוננת באומרו: "הפרה צריכה לאכול." המתלוננת נפגעה מדברי הנאשם ויצאה מהבית. הנאשם יצא אחריה והשליך לעברה מטאטא ועציץ.

7.                  בחודש מאי 2012, בשעות הבוקר, הלינה המתלוננת בפני הנאשם על כך שהוא מתקשה לקום כיוון שהוא מבלה עם חבריו עד שעות מאוחרות. בתגובה, הטיח הנאשם כוס קפה לעבר הקיר. אחר-כך נטל הנאשם את מפתחות הרכב על מנת למנוע מן המתלוננת לנהוג ברכב אל מקום עבודתה. המתלוננת ביקשה טרמפ מאחת מבנות הכפר והנאשם עקב אחריהן ואיים על המתלוננת שאם תלך עם חברתה הוא יפגע בה עם רכבו. בפחדה, התרצתה המתלוננת ונסעה עם הנאשם למקום עבודתה.

8.                  באחד המקרים, התעורר ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת על רקע דרישת הנאשם שהמתלוננת תמסור לידי את כרטיס ה"סים" שלה. בכעסו, הצית הנאשם נעל ספורט השייכת למתלוננת. למחרת, הכינה המתלוננת לבני המשפחה אוכל. האוכל לא נשא חן בעיני הנאשם והוא שפך אותו על מדרגות הבית. אחר-כך הורה הנאשם לקטינות לצאת מן הבית ולהותיר אותו לבד עם המתלוננת. בחששה מפני הנאשם יצאה גם המתלוננת מן הבית. הנאשם הלך אחרי המתלוננת ואיים עליה באומרו: "חכי תראי מה אני עושה לך." אחר-כך הפך שולחן שהיה בחצר, והשליך לעבר המתלוננת כסאות מפלסטיק ונעליים. הנאשם צעק לעבר המתלוננת "אני אדאג להשפיל אותך אפילו ביום האחרון בחיי", ומשך בחוזקה את המתלוננת לכיוון הבית.

9.                  במקרה אחר, התעורר ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת במהלכו קרע הנאשם עותקים של מסמכים השייכים למתלוננת, שפך משקה ממותק על הרצפה וכן רוקן את תכולת ארון הבגדים ופיזר את הבגדים. המתלוננת יצאה מן הבית והתיישבה ברכב השייך לבני הזוג. הנאשם דרש מן המתלוננת לצאת מן הרכב. המתלוננת התנתה את יציאתה בכך שהנאשם ינקה את הבית. בכעסו, שבר הנאשם את משקפי השמש של המתלוננת, אשר היו ברכב. אחר-כך תפס הנאשם בידה וניסה להוציאה מן הרכב בכוח. תוך כדי כך נפגעה המתלוננת באפה מדלת הרכב ונגרמה לה נפיחות.

10.              בחודש אוגוסט 2012, בבית הורי המתלוננת, התעורר כעסו של הנאשם והוא שפך אוכל וצעק על המתלוננת. אביה של המתלוננת הרגיע את הנאשם. למחרת, במהלך נסיעה לבית הורי המתלוננת, התעורר ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת על רקע רצונה ללון בבית הוריה. הנאשם התנגד לכך ודרש ממנה ללון בביתם כיוון שהוא רוצה לקיים עמה יחסי מין. במהלך הויכוח נהג הנאשם בפראות והשליך תוך כדי נסיעה את פנל הרדיו-דיסק מחלון הרכב.

11.              במהלך חודש אוגוסט 2012 סבלה המתלוננת מכאבי גב עקב נפילה. באחד הלילות העיר הנאשם את המתלוננת בסמוך לשעה 4:00 ודרש ממנה לקום. המתלוננת השיבה כי אינה יכולה לקום כיוון שהיא סובלת מכאבים. הנאשם שאל את המתלוננת היכן כואב לה, ומשהשיבה כי בגב, בעט בה הנאשם בגבה.

12.              בחודש אוגוסט 2012, במהלך צום הרמדאן, הגיע הנאשם לבית בסמוך לשעה 4:00. באותה עת ישנה המתלוננת ביחד עם הקטינות. הנאשם שפך על המתלוננת מים, העירה בדרך זו משנתה והורה לה לקום. המתלוננת המשיכה לשכב על המזרן והנאשם איים שאם לא תקום הוא יעיר את הקטינות. בפחדה קמה המתלוננת ונכנסה אל חדר השירותים. הנאשם נכנס אחריה כשהוא אוחז בידו במעדן חלב. בעודה ישובה על מושב האסלה הורה הנאשם למתלוננת לאכול את המעדן. הנאשם הטיח במתלוננת שהיא גרמה לו לקלל את אלוהים בתקופת הצום ועל כן הוא יגרום לה "לשבור" את הצום. משסירבה המתלוננת לאכול, שפך עליה הנאשם את המעדן. מיד לאחר מכן שפך הנאשם על המתלוננת שמפו וקצף גילוח והורה לה לשבת בשקט שאם לא כן הקטינות יתעוררו. בפחדה ישבה המתלוננת על מושב האסלה ללא תזוזה. הנאשם ליפף סביב גופה של המתלוננת נייר טואלט מצווארה דרך ידיה ועד לרגליה. הנאשם הצית את נייר הטואלט שליפף את רגלי המתלוננת. כעבור זמן קצר כיבה הנאשם את האש באמצעות מים והניח למתלוננת. המתלוננת התקלחה ומשסיימה, נכנס הנאשם למקלחת, שפך עליה משקה ממותק והורה לה להתקלח פעם נוספת.

13.              באחד המקרים, ישנה המתלוננת ביחד עם הקטינות. הנאשם שפך מים על המתלוננת, העיר אותה בדרך זו משנתה ודרש ממנה לקום. המתלוננת סירבה והנאשם איים שאם לא תקום הוא יעיר את הקטינות. המתלוננת קמה, הנאשם הוביל אותה לחדר סמוך. הנאשם תקף את המתלוננת. המתלוננת בכתה והנאשם ירק על פניה.

14.              בחודש נובמבר 2012 השליך הנאשם אוכל שהכינה המתלוננת על הרצפה והורה לה לנקות. המתלוננת סירבה לנקות ובשל חששה שהנאשם יכה אותה יצאה אל חצר הבית. הנאשם יצא אחרי המתלוננת והשליך לעברה כיסא, כד ונעליים. אחת הנעליים פגעה בכתפה של המתלוננת. הנאשם הורה למתלוננת להיכנס אל הבית והיא סירבה. בתגובה ירק הנאשם בפני המתלוננת, תפס בידה ומשך אותה בכוח באומרו: "תיכנסי הביתה ותראי מה אני יעשה לך."

15.              במהלך שנת 2011 שכבו הקטינות לצידה של המתלוננת. הנאשם ביקש מהקטינות שישנו לצדו. ג' סירבה לישון לצדו של הנאשם והוא משך אותה בכוח אליו בשערותיה. ג' פרצה בבכי או אז נאות הנאשם להניח לה לישון לצדה של המתלוננת.

16.              במהלך אותה שנה, במהלך חג, הגיע הנאשם אל הבית בשעות הלילה המאוחרת. באותה עת ישנה המתלוננת ביחד עם הקטינות. הנאשם העיר את המתלוננת ושאל מדוע היא ישנה עם הקטינות ולא בחדר השינה המשותף שלהם. המתלוננת השיבה כי היא רוצה לישון עם הקטינות כיוון שהנאשם חזר מאוחר, והוא יצא מהחדר. בבוקר, נכנס הנאשם לחדר וביקש מהקטינות שישנו עמו אך הן סירבו. הנאשם אחז בנעל של ג' ואיים על ג' שאם לא תבוא לישון עמו הוא יזרוק את הנעל מהחלון. ג' אמרה שהיא רוצה להישאר עם המתלוננת ובתגובה זרק הנאשם את הנעל מהחלון. המתלוננת וג' יצאו לחצר להביא את הנעל ובשובן אחז הנאשם בבובה השייכת לג'. הנאשם איים על ג' שאם לא תנשק את כפות רגליו הוא יזרוק את הבובה. ג' התקרבה אל הנאשם ונישקה את כפות רגליו של הנאשם והוא מסר לה את הבובה.

תסקיר נפגעות העבירה: